<h1>פסקי או"ז סימן י"א</h1>
<h2>דף ט:</h2>
שנת ס"א לפרט היא שנה שניה לשמיטה. ובשנת ס"ו תהיה שמיטה. ואין שביעית משמטת אלא בסופה. ואפילו בזמן הזה דאין שמיטת קרקע נוהגת אפילו בארץ ואפילו מדרבנן, שמיטת כספים נוהגת ואפילו בחוצה לארץ. ואפילו אם המלוה תובעו בבית דין לפרוע ואומר איני משמט, לא יחוש הלוה, מפני שהתורה השמיטתו. והיכא שהביא לו הלוה את חובו צריך המלוה לומר "משמט אני". ואם אינו רוצה כופין אותו בבית דין עד שיאמר, ואחר כך אם יש כח ביד המלוה לכוף את הלוה עד שיאמר לו "אעפ"כ שלי הם ובמתנה אני נותן לך", מכהו ותולהו עד דאמר ליה הכי.
